יש לנו גוף מתפקד בריא ונהדר, איזה יופי! אבל נעצרתם פעם לחשוב איך מזון נותן לנו אנרגיה לתפקד? מה בעצם קורה בגוף, והאם המנגנון יכול להתקלקל? פה יש לי רק דבר אחד לומר לכם- אם מנגנון הקסם- אינסולין– עובד כמו שצריך וביעילות- אין מה לדאוג.
מהו אינסולין? מנגנון שמטרתו בעיקר לאזן רמות הסוכר בדם, בזכות תפקוד יעיל של מנגנון זה ניתן להישמר ממחלות ולמנוע סוכרת והשמנה. כיצד המנגנון עובד? כשאנו מכניסים לגוף פחמימה (=סוכר), הסוכר בדם עולה ומופרש מהלבלב אינסולין. האינסולין מכניס את הסוכר שבדם לתוך התאים, והתאים מתמלאים אנרגיה (וכך גם אנחנו). הפרשת כמות אינסולין תלוי בכמות הפחמימה שנצרכת. אם נאכל שקד יופרש מעט אינסולין לעומת כדור גלידת וניל.
אם יש לי 'גוף בריא', למה אני צריכה לחשוב על אינסולין? רמת סוכר גבוהה באופן שוטף ומצטבר בחיי היום יום, גורמת להחלשת הלבלב ולתנגודת אינסולין– שחיקת מנגנון האינסולין וסוכר רב שנשאר בדם. תחשבו על אימון שרירים: אם מפעילים את אותו השריר כל יום- הוא מותש וזה בא לרעתנו. אותו הדבר הלבלב- אם הוא צריך לעבוד כל הזמן ללא הפסקה- הוא מותש וזה בא לרעתנו בצורה של סכרת ומחלות.
לכן, מומלץ לכולם כולל לבריאים ביותר- למנוע את התשת הלבלב ולצרוך מזונות שמעלים את הסוכר באופן איטי בדם. מה הם המזונות האלו? בעלי אינדקס גליקמי נמוך. אינדקס גליקמי של פריט מזון הוא מדד המצביע על עליית הסוכר בדם (יש באינטרנט טבלאות) אינדקס נמוך מאפיין מאכלים שמעלים באופן מתון את רמת הסוכר בדם.
בנוסף לאינדקס גליקמי של פריט מזון בודד, יש אופציה נחמדת לשלב מזונות וליצור מנה שלמה שתאט את קפיצת הסוכר בגוף. למשל: תמר עם אגוזים. התמר לבדו יגרום לקפיצת סוכר גדולה מאשר השילוב עם האגוז.
מה רע בממתיקים בהקשר של אינסולין? כשאנו צורכים ממתיק, הגוף מרגיש שאכל מתוק, וכתוצאה מכך מופרש האינסולין- ואז קולט שעבדו עליו! אין באמת סוכר ממשי להכניס לתאים (שהרי ממתיק לא מכיל סוכר). הלבלב בכל פעם מפריש אינסולין- וזה לחינם. אם זה קורה לעיתים קרובות ובתכיפות- יש שחיקה במנגנון האינסולין.
לסיכום, על מנת לשמור על תפקוד יעיל של אינסולין מומלץ לצרוך מאכלים בעלי אינדקס גליקמי נמוך, עומס גליקמי נמוך, מודעות לגרם הפחמימה במזון , להימנע ממתיקים ומסוכרים מעובדים. כמו כן, מומלץ לאכול ארוחות קטנות יותר אם מכילות פחמימה.
בנוסף יש חשיבות גדולה לפעילות גופנית אירובית– מחקרים מראים שפעילות גופנית סדירה מפחיתה את הסיכון לסוכרת. בזמן פעילות גופנית רגישות לאינסולין עולה= גוף מגיב ביעילות לאינסולין ועל כל סוכר שיש בדם, צריך פחות אינסולין להכניסו לתאים. בנוסף, במידה ונאכל פחמימה (למשל תמר) לפני פעילות גופנית- הסוכר שיהיה בזרם הדם יילקח ישירות ע"י השרירים לביצוע פעילות פעילות גופנית (ולא ייכנס לתא/שריר ע"י האינסולין). כלומר, כיווץ השריר בעצם מתפקד כאינסולין, ובכך מנגנון האינסולין יכול להיות 'במנוחה'. קליטת סוכר בתלות כיווץ השריר נשארת יעילה גם לאחר סיום פעילות הגופנית, ובכך עולה שיפור הסבילות לסוכר. לכן – לצרוך תמר לפני פעילות גופנית אירובית, על אף שהוא מלא בסוכר יכול להועיל משום שהסוכר נקלט בזריזות ע"י השרירים ולא מצריך הפעלת מנגנון של אינסולין.